במשך שנים רבות המגזר הדתי הלאומי היה ידוע כבסיס איתן של חינוך לדרך חיים ברורה.
אך, בשנים האחרונות נראה שחל שינוי ביציבותו של מגזר זה.
סקרים מצביעים על תופעה של עזיבת הציונות הדתית, יש מחקרים שמצביעים על שיעור של 40% נטישה ואחרים על 15% כאשר ההבדלים הללו נובעים משוני בהגדרות מי מזוהה כמי ששייך לציונות הדתית ומיהו זה שעזב אותה.
בכל מקרה, ברור הוא כי קיימת נטישה של דרך החיים הציונית לאומית על ידי בני הנוער הדתי לאומי.
במחקר שבוצע על ידי הרב נעם ממן ויותם גדסי בקרב קרוב ל-3,000 בני נוער מהמגזר הדתי לאומי אשר ניסה להבין את הגורמים לנטישה מתבררים הממצאים הבאים:

ספקות באמונה

מצד אחד, מערכת החינוך הדתית לאומית מתייחסת לכל בני הנוער כאל מאמינים ומצד שני, בני הנוער אומנם מאמינים באלוהים ובתורה אך, אמונה זו מלווה בתחושות של חוסר וודאות.
בני הנוער חשים כי למערכת החינוך הדתית אין רצון לעסוק בשאלות של וודאות בענייני אמונה וכי הם מקבלים את אמונתם ונכונותם של בני הנוער לציית לקודים ההתנהגותיים הדתיים כמובן מאליו.

משמעת ועול קיום מצוות

מערכת החינוך הדתית לאומית מתייחסת לקיום המצוות רק בהיבט המשמעתי.
המחנכים מתייחסים לקיום מצוות כמו תפילות אצל הבנים ולבוש צנוע אצל הבנות כאל משמעת שיש לציית לה ולהעניש את מי שלא מציית.
מצב זה של עיסוק מוגבר בקיום מצוות מבחינה משמעתית וללא היבט של משמעות, יוצר חוסר אמון וגורם לבני הנוער לאבד את הרצון ולהתרחק מדרך התורה.

השפעת התרבות החילונית

בני הנוער הדתי לאומי שמגיעים לצבא נחשפים לתרבות החילונית ואם בסיס האמונה שלהם רעוע ואינו חזק דיו, הם עוברים צד.